צפו: ביקור בפונדק אלביס בנווה אילן
(צילום: ירון שרון, עריכה: תמר אברם)
אם נסעתם פעם לנווה אילן או לאחד היישובים בסביבה, כנראה שלא פספסתם את השלט האדום הענקי שבו כתובה מילה אחת: ELVIS. השלט הזה מתנוסס על פונדק אמריקאי-ישראלי ותיק שכל כולו, חוץ מהיותו מסעדה, הוא גם מוזיאון לאחד הכוכבים הגדולים בעולם במאה הקודמת - אלביס פרסלי (צפו בסרטון בראש הכתבה).
בשבוע הבא (ב') יצויין ברחבי העולם יום השנה ה-44 למותו של אלביס, ואנחנו יצאנו לבדוק מה הסיפור מאחורי המקדש לזכרו.
כבר בכניסה בשערי הפונדק פוגשים שני פסלי ענק של אלביס בגובה ארבעה מטרים, ואחר כך בפנים מתגלה עולם שלם: תמונות של אלביס, ספלים של אלביס, מפיות ממותגות של אלביס וגם על שקית הסוכר הקטנה לקפה מתנוססת תמונה של אלביס. והפסקול - כן, ניחשתם נכון - פסקול המוזיקה במסעדה מנגן אך ורק שירים של אלביס.
על כל האימפריה הזו אחראי אורי יואלי (75), הבעלים הגאה של הפונדק ומעריץ גדול של המלך. "אהבתי ואני עדיין אוהב את אלביס", מספר יואלי. "ראיתי אותו בהופעה בשנת 1972 בסולט לייק סיטי, והייתי המום. זה היה מחשמל. אלביס הוא לא רק זמר, אלביס זו תקופה".
עיצוב המקום והאופי שלו מזכירים לגמרי פונדק אמריקאי: ספות ישיבה, רצפה בצבעי שחור לבן, השירים שמתנגנים ברקע וחשוב לא פחות - מגישים כאן את המאכל המאמריקאי האולטימטיבי, שמסתבר שגם היה אהוב על הכוכב - המבורגר.
אין ספק שכל פונדק אמריקאי שמכבד את עצמו חייב לכלול מנה של המבורגר בתפריט, אבל יואלי לא הסתפק בזה, ונסע עד ממפיס כדי להבין מה אלביס אהב לאכול, ולנסות לשחזר את זה כאן. "אלביס אהב מאוד המבורגר. כשהיינו בממפיס ביקרנו כמה פעמים בבית שלו בגרייסלנד", משחזר יואלי, "והתוודענו לכמה מסעדות שאלביס היה אוכל בהן המבורגר. יום אחד נכנסתי לאחת מהן, הצגתי את עצמי וביקשתי לדעת מה המתכון. הם התלהבו ונתנו לי את המתכון, והיום אנחנו מגישים כאן את ההמבורגר שאלביס אהב".
אז מה המתכון?
"אלביס אהב לאכול בננה ןחמאת בוטנים עם ההמבורגר שלו, אבל זה לא כל כך הטעם הישראלי, אז התאמנו את ההמבורגר לטעם הישראלי והורדנו את חמאת הבוטנים והבננות".
ראיתי שיש לכם בתפריט מנה של חומוס - זה בשביל שלא נשכח שאחרי הכל אנחנו בישראל?
"המנה הכי ותיקה בתפריט היא חומוס. אמנם יש הרבה אנשים שמגיעים לכאן ואומרים שחומוס אוכלים באבו גוש (היישוב השכן, מ"ח) ומה לאלביס ולחומוס, אבל יש לי טבחית שעובדת כאן כבר כמעט 35 שנה והיא עושה את החומוס הכי טוב בארץ. גם תיירים שבאים לפה מבקשים חומוס, אז שילבנו את החומוס וההמבורגר וזה הולך נפלא".
רוקדים רוקנ'רול על הבוקר
פונדק אלביס קיים כבר 48 שנה. הוא נפתח בשנת 1976 בשם "פונדק ההרים", אבל הביזנס לא התרומם כפי שיואלי קיווה וציפה. ואבל אז הגיעה התפנית: "כששיפצנו את המקום הבאתי שתי תמונות של אלביס שהיו לי בבית עוד מתקופת הנעורים שלי, אז לקחתי אותן ותליתי מעל הקופה. יום אחד נסעתי במונית לתל אביב, ושמעתי שני נהגי מוניות מדברים ביניהם, ואחד אומר לשני 'תוריד את הנוסעת במקום הזה איפה התמונות של אלביס'. כשאני שמעתי את זה אמרתי לעצמי שאולי יש כאן משהו. חזרתי למסעדה, הבאתי עוד תמונות והתחלתי להשמיע רק מוזיקה של אלביס. בהמשך העמדתי בכניסה גם שני פסלים. לאט לאט הכנסתי עוד תמונות, מוצרים ומזכרות והמקום קיבל תנופה אדירה".
והמקום הפך ללהיט: ערוצים כמו CNN ו-CBS הגיעו לצלם שם, והוא שימש כחלל לצילומי סרטים ופרסומות. תיירים התחילו להגיע מכל העולם וגם מפורסמים בינלאומיים באו להציץ. "מייקל ג'קסון הגיע לכאן, הציץ דקה וחצי, הסתובב ויצא", מספר יואלי. "ג'ו קוקר היה כאן פעמיים, סילבסטר סטאלון היה כאן כשביקר בארץ. כשהמארינס האמריקאי מגיעים לחיפה, באופן קבוע הם עולים לירושלים והתחנה הראשונה שלהם היא אצלנו. עכשיו הם לא באים בגלל הקורונה, אבל כשהם לכאן אני שומע עוד ועוד סיפורים על אלביס, ונהיינו כבר מומחים בכל מה שקשור לזמר הגדול של כל הזמנים".
אתם משמיעים פה רק מוזיקה של אלביס?
"רק אלביס - מרגע הפתיחה עד רגע הסגירה. השיר היחידי שאנחנו משמיעים שהוא לא של אלביס זה 'יום הולדת שמח' כשיש יום הולדת למישהו. את זה אני מסכים, אבל כל השאר רק אלביס. לפעמים כבר בשע 8:30 נכנסים תיירים, שומעים את המוזיקה ורוקדים רוקנ'רול. אני חושב שזה המקום היחידי בעולם שרוקדים בו רוקנ'רול בשעה כזאת בבוקר. תמיד שואלים אותי אם לא נמאס לי לשמוע אלביס כל הזמן מהבוקר עד הערב, והאמת לא נמאס לי, אני כל פעם שומע שיר ומרגיש כאילו אני שומע אותו מחדש".
המשפחה של אלביס מודעת למקום הזה?
"בוודאי. כשפתחנו לא היה לנו רישיון להחזיק בשם אלביס, אז הם פנו אלינו ושאלו למה אנחנו משתמשים בשם אלביס באופן פיראטי. הסברנו להם שאנחנו המקום היחידי במזרח התיכון שמרוממים את השם שלו ומאדירים אותו, והם השתכנעו. לפני כמעט 30 שנה, אחרי משא ומתן ארוך, מתיש ויקר, שגם אשתו של אלביס הייתה מעורבת בו, קיבלנו רישיון להשתמש בשם. אנחנו משלמים תמלוגים מדי שנה, ומשתמשים בלוגו של אלביס עם סימן מסחר ישראלי ואמריקאי. אנחנו המקום היחידי בעולם שמותר לו להשתמש בשם אלביס בתחום האוכל והמשקאות, ככה שהמקום מוכר למשפחת פרסלי הרבה מאוד שנים. אין לי ספק שהמקום הזה עוד יחזיק הרבה הרבה שנים, וגם אלביס לא ימות לנצח מפני שכל אחד יש לו את האלביס שלו שמזכיר לו משהו - את הנעורים או אפילו מזכיר לו ימים טובים יותר, לכן אני חושב שהמקום הזה לא יתמוגג לעולם".
